לכבוד הארגון החשוב, בוני עולם
אחרי שנולדה בתנו השלישית נודענו שככל הנראה משפחתנו לא תגדל יותר. היה לנו קשה לקבל זאת. הייתי בסך הכל בת 23, בעלי היה בן 24, ממש בתחילת הדרך, משפחה קטנה של שלושה ילדים קטנטנים וצפופים. אבל הבנו שזה מה שייעד עבורנו בורא עולם והשתדלנו להשלים עם כך ולשמוח בשלוש המתנות היקרות שקיבלנו.
חיינו כמשפחה שליווה ומאושרת עד היום המר והנמהר בו התבקש יוספי שלנו לשמי מרומים. הוא יצא לטיול מטעם החיידר, שמח וטוב לב, ולא חזר ממנו לעולם…
מאותו יום התהפכו חיינו לגמרי. יוספי היה בן יחיד והיה יקר לנו כבבת. הוא היה ילד שמח במיוחד, מתמיד ובעל כשרונות שהרווה אותנו בהמון נחת ומילא את הבית בשמחת חיים ומהרגע שנפטר נוצר סביבו חלל ענק שלא הצליח להתמלא בשום אופן.
אנשים טובים ניסו לנחם, לחזק ולעודד, ניסו לעזור לי לחזור לעצמי בכל צורה ואופן, סידרו לי עבודה נחמדה לכמה פעמים בשבוע כדי שאצא קצת ואראה אנשים ולא אשקע בדכאון אמיתי – אבל שום דבר לא עזר. מותו הטראגי של יוספי המית גם משהו בתוך נשמתי ואני לא מצאתי יותר טעם בחיים.
קרוב משפחה איכפתי שהיה מודאג מהמצב הפנה אותי לאיזשהו יועץ-פסיכולוג. הלכתי, גם אני רציתי מאד לעזור לעצמי לצאת מהבור השחור אליו נפלתי. אחרי כמה שיחות איתו הוא אמר בעדינות שלפעמים, בכאלו מצבים, ילד חדש שמגיע למשפחה יכול למלא את הבית בהרבה מאד שמחה ואור.
נשברתי במקום. ילד חדש… יוספי היה הבן היחיד שלנו, הקדיש’ל שלנו, ואחריו אין לנו יותר סכויים.
לפעמים יש סכויים גם אחרי שנראה שאין, אמר לנו היועץ ההוא, והביא מספר של ידיד מ’בוני עולם’.
בעלי התקשר. אני, במצב הנפשי בו הייתי, לא נתתי סכוי לכלום.
לא לכך שמישהו יוכל לעזור במקום בו הרופאים היו ממש ברורים ונחרצים, לא לכך שמישהו ירצה לעזור כשיש לנו בבית שתי בנות, לא לזה שעוד יהיה לי בחיים יום שמח, אחרי שיוספי המקסים שלי מוטל בקבר מתחת מצבה דוממת.
אבל הנה, יש לי ימים שמחים, ברוך השם. והם בזכותכם.
לא נבהלתם, לא התיאשתם, שכנעתם והמרצתם אותנו לנסות וזיכיתם אותנו ביוסף חיים המקסים.
מהרגע בו נולד הרגשתי שנרפא לי משהו בלב.
התיעצנו עם רב אם כדאי לקרוא לו על שם האח שנפטר והוא אמר שנקרא לו כך אבל נוסיף שם, סגולה לאריכות ימים.
קראנו לו יוסף חיים, עם הרבה מאד משמעות. יוסף על שם יוספי, אחיו הגדול והבלתי נשכח, חיים – לחיים ארוכים. וביחד יוסף חיים – בתפילה שיוסיף לו ה’ הרבה הרבה שנות חיים. וגם יותר מזה – יוסף חיים – הילד שמוסיף חיים לכל המשפחה שלנו. הילד שהחזיר לבעלי אישה חיה עם אור בעיניים והביא לבנות שלי אמא חיה, שיש לה טעם ומשמעות בחיים גם אחרי האסון והאבל.
ועל כל זה – תודתנו.
Created By