הריון חוץ רחמי הוא כל הריון שבו העובר אינו משתרש בתוך הרחם, אלא באיברים הסמוכים לו.
הריון חוץ רחמי מתרחש ב-1%-2% מההריונות, כאשר בהריונות לאחר התערבות חיצונית (טיפולים הורמונליים ) השכיחות מגיעה עד לכ-4% מההריונות.
מהם תסמיני ההריון החוץ רחמי?
רוב המקרים יאובחנו בשל בדיקת הריון חיובית ללא ממצא ברור של הריון בחלל הרחם.
תסמינים נוספים:
דמם נרתיקי
כאבים בבטן התחתונה
תחושת עלפון
תופעות כמו בהריון "רגיל": בחילות, רגישות בשדיים, עייפות ועוד.
אבחון הריון חוץ רחמי:
1. בבדיקת אולטרסאונד לא נמצא הריון בתוך הרחם. בדיקה זו יכולה להדגים במקרים רבים את ההריון החוץ רחמי ואת מיקומו.
2. ערכי הורמון ההריון (Beta HCG) בדם אינם תואמים את גיל ההריון המשוער.
צורת הטיפול:
קיימות 3 אפשרויות טיפוליות:
טיפול שמרני:
תחילה מבצעים מעקב שיגרתי לוודא האם הבטא יורדת וההריון נופל מעצמו.
טיפול תרופתי:
במידה והבטא לא יורדת, וההריון ממשיך, ניתן לתת זריקת מטוטרקסט, בדרך כלל ללא תופעות לוואי. לאחר מתן הזריקה דרוש מעקב בבדיקות דם לניטור ערכי הורמון ההריון עד לירידה לרמה נמוכה, לאפס. (לאחר מתן הזריקה יש צורך במניעת הריון בין 3-6 חודשים)
לאחר זריקת מטטרוקסט או דעיכה טבעית הסיכון להריון חוץ רחמי באותה חצוצרה,הוא כ15 אחוז לעומת כריתת חצוצרה.
טיפול כירורגי:
מבוצע בגישה לפרוסקופית (הסתכלות לחלל הבטן והרחם בעזרת מכשיר אופטי המוחדר דרך שלושה נקבים קטנים). במהלך הניתוח תוסר החצוצרה שבה התפתח ההריון.
חתך הניתוח הוא קטן והריפוי אינו מותיר צלקת גדולה וצפויה החלמה קצרה.
חשוב לדעת, שאחרי כריתת חצוצרה, הסיכוי להריון טבעי יורד, מכיוון שחצוצרה אחת אינה מתפקדת.