אלייך היועצת — חברתי היקרה!!!
מוזר שבדיוק עכשיו אני כותבת לך ולא אומרת בעל פה. מאז ש”בוני עולם” קישרו בינינו הפכת להיות ידידת הנפש שלי. כל כך הרבה משותף היה בינינו, וכל כך הרבה עשית בשבילי, כדי שכבר לא אחלוק איתך גורל משותף. כל כך הרבה דיברנו, כל כך הרבה ליווית אותי, תמכת בי, כיוונת אותי, התלווית אלי, עודדת אותי.
והנה, זכינו בתינוקת מתוקה, ברוך השם.
אני יודעת שאצלך זה מורכב יותר, אמרת לי את זה לא פעם. אבל אני רוצה להבטיח לך שאני מחזירה לך על כל מה שעשית בשבילי. אין יום שאני לא מזכירה אתכם בשמות המלאים ובוכה ומתפללת שגם את תזכי כבר. אין יום שאני לא מסתכלת על רחלי ואומרת: רבש”ע, תזכור ל— את הזכויות הרבות שיש לה בילדה הזאת. תושיע גם אותה, רבש”ע.
אני בוכה, אבל לא אעתיק את המכתב לדף אחר. את תקבלי אותו ככה, רטוב מדמעות, עם תמונה של רחלי, הילדה שהיא שלך.
באהבה ובידידות, שלומית.